גירושין בין בני זוג יהודים - טקס הגירושין או מעמד מסירת הגט הוא ייחודי לדין היהודי ושונה מטקסי גירושין אחרים. אופיו המיוחד של הליך הגירושין בין יהודים דורש מעורך הדין ידיעה מעמיקה בהלכות הרלוונטיות, בעילות הגירושין, בסמכותו של בית הדין הרבני ובעניינים נוספים הכרוכים בגירושין.
בניגוד לשמועות, לפיהן הגבר משליך נעל על האישה או יורק עליה או שעל האישה להשתחוות בפני הגבר, טקס הגירושין אינו בעל אופי מבזה או משפיל והוא מכבד את שני בני הזוג. נעליים לא נזרקות, וודאי שאין יריקות והאישה לא משתחווה בפני אף אדם. הטקס נערך מספר דקות במהלכו הבעל מוסר את הגט לאישה ובכך מתיר לה להיות מותרת לכל אדם. למרות שהטקס קצר, יש להיערך לשהות בבית הדין מספר שעות שכן על בני הזוג להמתין לכתיבתו של הגט (פעולה שיכולה להימשך שעות ספורות).
הגט חייב להימסר בהסכמה מהגבר לאישה ולהתקבל בהסכמתה. במקרים חריגים של סרבני גט, המסרבים לתת גט לאישה ומתעקשים להותירה עגונה, לבית הדין הרבני קיימת הסמכות לאכוף את מתן הגט באמצעות צווי הגבלה שונים, כגון: צו איסור יציאה מהארץ, הגבלות על חשבון הבנק, הגבלה על רישיון הנהיגה ועוד.
מאחר שלהליך הגירושין יש השפעה ישירה על זכויותיהם של הצדדים, הן של הגבר והן של האישה, מומלץ לשכור שירותי עורך דין למען לא תיפגענה, ולו בטעות, הזכויות המגיעות לגבר או לאישה.
יש לציין כי בני זוג יהודים יכולים להתגרש רק בבית הדין הרבני, גם אם הם התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל. אין אפשרות לבני זוג יהודיים להתגרש בערכאה אחרת, גם לא בבית המשפט לענייני משפחה.

גירושים בין בני זוג שאינם יהודים - כאשר מדובר בבני זוג שאינם יהודיים או כאשר מדובר בבני זוג כאשר אחד מהם יהודי והאחר אינו יהודי או נישואי תערובת מסוג אחר, קיים הליך הקרוי "התרת נישואין", המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת ההליך להתרת נישואין, בית המשפט לענייני משפחה מבקש את חוות דעתו של בית הדין הרלוונטי לכל אחד מבני הזוג. למשל: אם מדובר באישה מוסלמית ובעל נוצרי אורתודוכסי, בית המשפט לענייני משפחה יבקש את חוות דעתו של בית הדין השרעי ושל הכנסייה האורתודוכסית ורק לאחר קבלת חוות הדעת ובהתאם למה שמפורט בחוות הדעת, יתיר את הנישואים.


בשונה מהליך מסירת הגט, הליך של התרת נישואין לא תמיד נערך בהסכמה וייתכנו מקרים בהם בית המשפט יתיר את הנישואים של בני הזוג, למרות שאחד מהם מתנהג לכך.