במדינת ישראל קיימת חובה על אב לכלכל את ילדיו. כאשר מדובר באב יהודי, החובה חלה רק על האב וכאשר מדובר בזוגות מעורבים או שאינם יהודים, החובה מתחלקת בין האב לאם. חובתו של האב לזון את ילדיו היא חובה צרה, ואינה כוללת חובות נוספים, כגון: להיפגש עם הילדים, להעניק להם חום ואהבה, לחנך אותם, לקחת אותם לבלות וכיוצ"ב. החובה היא חובת תשלום ותו לא.
חובתו של האב לשאת בתשלום הצרכים ההכרחיים של ילדיו היא מדין תורה והחובה היא אבסולוטית. המשמעות היא שהערכאה המשפטית בודקת את צרכי הילדים וקובעת את סכום המזונות על פי צרכי הילדים, מבלי לקחת בחשבון את הכנסות האב. במקרה כזה עלול להיווצר מצב שבו חובת תשלום המזונות של האב, תעלה על הכנסותיו, שכן חובתו לזון את ילדיו גוברת על חובתו לזון את עצמו.
קיימת הבחנה בין צרכים הכרחיים של הילדים לבין יתר הצרכים הנחשבים כמותרות. האב חייב לשאת בצרכים ההכרחיים ללא קשר לרמת ההכנסה שלו, אך יחוייב בתשלום המותרות רק אם ידו משגת. לעומת האב, אימם של הילדים אינה חייבת במזונותיהם ההכרחיים.
במהלך השנים נקבע בפסיקה כי צרכים הכרחיים כוללים מזון, הגיינה, לבוש, הנעלה, חינוך, צרכים רפואיים, מדור (קורת גג לילד) ואחזקת מדור (ארנונה, חשמל, כבלים, אינרטנט, וועד בית, גז וכיוצ"ב).
מזה מספר שנים, סכום המזונות ההכרחיים הממוצע עומד על כ-1,300 ₪ לילד לחודש, בצירוף מדור, מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות, אך סכום זה יכול להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, למספר הילדים במשפחה, למקום המגורים של המשפחה, לחלקות זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים ועוד שיקולים רבים ושונים שיש לקחת בחשבון.
ככל שלבני הזוג יותר ילדים, כך יפחת סכום המזונות לכל ילד. לדוגמה: עבור ילד אחד, האב יישא בתשלום של 1,300 ₪ עבור צרכים הכרחיים; עבור שני ילדים, האב יישא בתשלום של כ-2,500 ₪ עבור צרכים הכרחיים; עבור 4 ילדים, האב יישא בתשלום 4,400 ₪ עבור צרכים הכרחיים. כאמור, לסכומים אלו יש להוסיף את תשלומי המדור, מחצית חינוך ומחצית רפואה.
נהוג כי השתתפות הבעל במדור והוצאות מדור תשולם באופן הבא: ילד אחד – השתתפות בשיעור 30%, שני ילדים – השתתפות בשיעור 40%, שלושה ילדים ויותר – השתתפות בשיעור 50%.
יש לדעת כי פסק דין מזונות הוא אינו סופי ותמיד ניתן לפנות לערכאה המשפטית בכדי שתבדוק את החיוב במזונות. ככלל, קיימים שני מקרים בהם בית המשפט יתערב בפסיקת מזונות.
האחד, כאשר חל שינוי נסיבות מהותי במצבו של האב, כגון: האב נישא מחדש ונולדו לו ילדים נוספים, האב התעשר באופן פתאומי או ירד מנכסיו, משמורת הילדים עברה מהאם לאב, משמורת הילדים הפכה ממשמורת האם למשמורת משותפת ועוד. יצויין שבתי המשפט ממעיטים להתערב בפסיקת מזונות במקרים של שינוי נסיבות.
השני, כאשר נחתם הסכם גירושין בין האב לאם, הילדים לא היו צד להסכם ולכן הם רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית. גם במקרים כאלו בתי המשפט יבדקו היטב את מניעי האם והאם ההסכם אכן מקפח את הקטינים, ויתערבו רק במקרים בו סכום המזונות מקפח את הקטינים ופוגע בטובתם או במקרים בהם לא נבדקה טובת הקטינים במועד החתימה על ההסכם.
כאשר ההורים אינם ידועים או כאשר מדובר בנישואי תערובת, חל על הצדדים החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובע השתתפות של כל אחד מההורים במזונות הילדים ביחס ישר להכנסותיו. לדוגמה, ניקח מקרה שבו נקבע כי צרכי הילד עומדים על 2,000 ₪, משכורתו של האב היא 5,000 ₪ ומשכורתה של האם היא 7,000 ₪. ההכנסה המשותפת של ההורים היא 12,000 ₪, מתוכם 40% של האב ו-60% של האם, ולכן האב יישא במזונות בסך 800 ₪ והאם תישא בתשלום מזונות בסך 1,200 ₪.